ניתוחים אורתופדיים לקשישים
המעבר לגיל הזהב מתאפיין בשינויים פיזיולוגיים המתרחשים באיברי הגוף השונים.
שינויים אלה כוללים ומתבטאים במחלות תפקודיות וניווניות שונות כגון אוסטיאופורוזיס, פרקינסון, דלקת מפרקים, דליות ברגליים ועוד אשר גורמות להפרעות קשות בפעילות המוטורית והתנהלות היומיומית התקינה.
תוחלת החיים נמצאת במגמת עלייה ובמקביל גם המגבלות הפיזיות המאפיינות קשישים וקשיים קוגניטיביים ונפשיים אשר משבשים את חייהם ופוגעים באיכותם ומחייבים לעתים התערבות כירורגית הכוללת ניתוחים אורתופדיים למצבים של כאבים במפרקים, בגב ובברכיים, דלקות פרקים וכו'.
גיל כגורם סיכון לבעיות אורתופדיות
אנשים בגיל מתקדם חשים את הירידה ההדרגתית בתפקודי מערכות הגוף בהם היחלשות השלד והשרירים, בעיות ביציבה ובשיווי המשקל, מחלות וכאבי פרקים.
בגילאים אלה מקרים של נפילה הם תופעה שכיחה הנובעת מבעיות בראייה, חוסר ריכוז ושיווי משקל לקוי, כל אלה מגדילים את הסיכון של הקשיש להיפגע ולהיחבל ומחייבים ברוב המקרים ניתוח לתיקון הנזק. הפגיעות הנפוצות בקרב קשישים כוללות תופעות ומחלות הפוגעות במערכת השלד והשרירים כגון שבר צוואר הירך ופריצת דיסק.
תהליך האבחון
תהליך האבחון והטיפול נועד להחזיר את הקשיש לתפקוד יומיומי תקין ובמסגרתו עוברים החולים מספר שלבים:
- אבחון של רופא מטפל באמצעות ביצוע בדיקות דם, בדיקות כלליות, ראיון אישי, צילום וסריקת עצם.
- בניית תכנית טיפולית הכוללת נטילת תרופות, שינויים תזונתיים, התאמה של פעילות גופנית באם ניתן וביצוע ניתוחים אורתופדיים בהתאם לסוג הבעיה.
- לאחר ביצוע מוצלח של הליך ניתוחי נדרש לרוב שיקום אורתופדי במטרה לסייע לגוף לחזור בצורה הדרגתית ונכונה למצב בריא.
- המלצות והנחיות לפעולות מניעתיות.
הטיפול האורתופדי מסייע לקשישים להתגבר ולהתמודד עם בעיות מוטוריות ותפקודיות ועשוי להקל על כאבים וקשיים הנלווים אליהם. מצבם העדין והשברירי של הקשישים מהווה גורם סיכון לנפילות או לפגיעות אחרות נוכח חולשת הרפלקסים בגוף, בעיות ראייה וחולשת השרירים והעצמות. כל אלה מביאים לפציעות האופייניות לקשישים בהן שברים בצוואר הירך ועצם הזרוע, פגיעות באזורי רקמות רכות, אובדן כושר הניידות וכן לפחד מתמיד מנפילה.
ניתוחים אורתופדיים האופייניים לגיל הזהב
שברים בצוואר הירך
אחד הניתוחים הנפוצים ביותר בקרב קשישים הוא לצורך טיפול בשברים במפרק הירך. מטרת הטיפול האורתופדי הוא קיבוע האזור עד לאיחוי במקרים פשוטים והחלפת ראש מפרק הירך השבור בשתל מלאכותי במקרים חמורים יותר.
כאשר קיים צורך לניתוח, ישנה משמעות רבה לגורם הזמן, ככל שהניתוח מבוצע בשלב מוקדם יותר כך שיעור הסיבוכים והתמותה נמוכים יותר. הסיבות לריבוי שברים בצוואר הירך רבות, אולם המרכזית שבהן היא בריחת סידן האופיינית בקרב קשישים. טיפול ניתוחי מומלץ על ידי הגורמים הרפואיים ומשמעותו הינה הצלת חיים של ממש.
שבר באגן
בעיה שכיחה בקרב קשישים המחייבת הליך ניתוחי אורתופדי. ברוב המקרים נוצר כתוצאה מנפילה או בשל בעיה בצפיפות העצם. שילוב בין הידלדלות העצם ונפילה מווה גורם סיכון לפציעה וזאת במקביל לבעיות נלוות כגון ראייה לקויה ובעיות בשיווי המשקל.
כאשר קיים חשש לפגיעה מסוג זה יש לבצע צילום של אזור האגן על מנת לקבל תמונה של עצם הירך והאגן, במידת הצורך יבוצעו גם צילומי CT ו-MRI. לאחר האבחון יבוצע ניתוח המהווה טיפול בלעדי לבעיה משום שאזור זה אינו מאפשר קיבוע בגבס.
הניתוח מהווה כלי אפקטיבי ומידת הצלחתו ויעילותו גבוהות. ההליך הניתוחי כולל השתלה של ברגים לצורך איחוי השבר. לאחר הניתוח יחל הקשיש בהליך שיקומי סיעודי המשלב טיפולים רפואיים ותמיכה רגשית תוך השגחה מלאה על המטול עד להחלמה מלאה.
החלפת מפרק
ניתוח שכיח בתחום האורתופדיה בכלל ובקרב קשישים בפרט. הניתוח כולל החלפת מפרק חולה, בלתי מתפקד וכואב כתוצאה משחיקה, דלקת מפרקים או חבלה. הניתוח כולל השתלה של מפרק מלאכותי המאפשר המשך תפקוד ושמירה על יכולת התנועה. ההליך הניתוחי נחלק להחלפת מפרק חלקי או החלפה מלאה של המפרק.
לפני הניתוח תבוצע הערכה של המצב הבריאותי הכללי של הקשיש וייבדקו גם תפקודי הלב באמצעות צילום רנטגן ובדיקת א.ק.ג, כמו כן תבוצענה בדיקות דם ושתן. בניתוח עצמו ינסר המנתח הראשי את ראשי העצמות המתחברות במפרק וישתיל במקומן תותבים מלאכותיים המצופים בחומר קרמי.
תוצאות הניתוח ברוב המקרים טובות שיעורי ההצלחה בניתוח גפיים תחתונות מגיע ל-95%. לאחר הניתוח, רוב החולים חשים הקלה בכאב, אולם לא בכל המקרים ניתן להשיב את המפרק לטווח תנועה מלא.
אולי יעניין אותך: