מבחן תלות – ביטוח לאומי ADL
חוק סיעוד מאפשר לקשישים אשר זקוקים לעזרה בביצוע פעולות היום-יום לקבל גמלת סיעוד. חוק סיעוד קובע כי ביטוח לאומי מעניק גמלת סיעוד במסגרתם יינתנו לקשישים שירותים המסייעים בביצוע פעולות היום – יום ובניהול משק הבית. מטרת מבחן ה-ADL הינה לבדוק את מידת העזרה לה זקוק הקשיש כתנאי לקבלת גמלת סיעוד.
מבחן הערכת תלות כולל שלושה מרכיבים:
- הערכת תפקוד ADL – ניתן לצבור בין 0-8 נקודות לפי מידת התלות של הנבדק.
- הערכת הצורך בהשגחה אישית מתמדת – נבדק שימצא זקוק להשגחה מתמדת יצבור 6.5 נקודות
- בדיקה אם התובע מתגורר לבדו – במידה ונמצא כי הנבדק מתגורר בגפו וקיבל בהערכת התפקוד 2 נקודות יוספו לציונו 2.5 נקודות נוספות.
קשיש שקיבל במבחני התלות מעל 2.5 נקודות זכאי לגמלת סיעוד חלקית הכוללת 9.75 שעות, וקשיש שקיבל מעל 6.5 נקודות זכאי לגמלה מלאה הכוללת 16-18 שעות שבועיות. הניקוד המרבי במבחן הערכת התלות הוא 16.5 נקודות.
מבחן ADL – הערכת תפקוד
מבחן ADL -Activities of Daily Living בודק את רמת תפקודו של הקשיש בפעולות אכילה, רחצה, ניידות, שליטה על הסוגרים וכדומה. המבחן אינו בודק את רמת הקושי של הקשיש בביצוע הפעולות אלא בוחן את מידת העזרה שלה זקוק הקשיש בעת ביצוע הפעולות. מבחן זה נעשה על ידי עובד הביטוח הלאומי – בעל הכשרה אח מוסמך, פיזיותרפיסט או רופא, בבית הקשיש.
פעולות היום יום הנבדקות הינן:
- לקום ולשכב – לעבור ממצב של שכיבה לישיבה ו/או לקום מכסא – בדיקת יכולתו של הקשיש לבצע פעולה זו ללא סיוע.
- ניידות – יכולתו העצמאית של הקשיש לנוע ממקום למקום ללא עזרת הזולת. קשיש הנעזר בקבים, מקל הליכה או הליכון יחשב כעצמאי בעוד שקשיש המרותק למיטה או לכסא גלגלים יחשב כחסר ניידות.
- רחצה- יכולתו של הקשיש להתקלח במקלחת או אמבטיה, הכולל יציאה וכניסה למקלחת או לאמבטיה ללא סיוע.
- להתלבש ולהתפשט – יכולתו של הקשיש לבצע פעולות אלו הכוללות יכולת עצמאית ללבוש או לפשוט פריט לבוש, להרכיב ו/או לחבר חגורה רפואית או גפה מלאכותית.
- לאכול ולשתות – יכולתו העצמאית של הקשיש להזין את גופו בכל דרך או אמצעי הכולל אכילה או שתייה ולא באמצעות קש, לאחר שהמזון הוכן והוגש לו.
- לשלוט על סוגרים – יכולתו של הקשיש לשלוט על מתן שתן או פעולת מעיים. שימוש בקטטר בשלפוחית השתן משמעו אי שליטה על אחת מפעולות אלה.
בבדיקת התלות הניקוד המרבי בכל תחום הוא בין 1 ל- 3. ניתן לצבור בין 0 ל – 8 נקודות.
חלוקת הנקודות הינה:
ציון 0 – הקשיש מבצע את הפעולות במאמץ קל.
ציון ביניים – הקשיש מבצע את הפעולות כאשר הוא זקוק לעזרה או הכוונה.
ציון מרבי – הקשיש תלוי בעזרה מלאה לביצוע הפעולה.
הצורך בהשגחה
האם הקשיש מסכן את עצמו או את סביבתו? האם ניתן להשאיר את הקשיש לבדו ללא השגחה במשך חלקים מהיום או שהקשיש זקוק להשגחה מתמדת?
קשישים אשר זקוקים להשגחה 24 שעות ביממה יזכו לציון גבוה במבחן זה (למשל – חולי אלצהיימר אשר יכולים לאבד את דרכם).
האם הקשיש מתגורר לבדו?
קשיש שמתגורר לבדו (ללא בני משפחה נוספים) יזכה לתוספת ציון.
תוספת נקודה לקשיש בודד עיוור
קשיש בודד מגיל 85 ומעלה יקבל באופן אוטומטי תוספת של נקודה לציון ה-ADL
בהתאם לתנאים שנקבעו במוסד לביטוח לאומי, עיוורון מוחלט נחשב למי שחדות הראיה בשתי עיניו היא 3/60 או פחות, או לחילופין במידה ושדה ראיה שלו הוא 19 מעלות ומטה.יש להציג מסמך רפואי תקף לגבי שדה הראיה וחדותה או תעודת עיוור מטעם השירות לעיוור.
העסקת עובד זר
ישנם מקרים מיוחדים בהן ינתן היתר להעסקת עובד זר לקשישים שלא עמדו בקריטריונים ולא קיבלו ציון מספיק במבחן התלות – ADL:
- קשיש המשתחרר מבית החולים וזקוק להשגחה או טיפול – יינתן אישור זמני לשישה חודשים.
- הקשיש חולה במחלה ממארת או מחלה קשה וזקוק להשגחה ברוב שעות היום.
- הקשיש מתגורר עם נכה אחר שהינו בן משפחה.
מבחן תלות חוזר
במקרים בהם מצבו של הקשיש מתדרדר ניתן ביוזמתו של הקשיש או ביוזמת הביטוח הלאומי לבצע מבחן תלות חוזר. חשוב לערוך את מבחן התלות כאשר מצבו של הקשיש מדרדר, במקרים רבים התוצאה במבחן החוזר יכולה לגרום להפחתה או לשלילת הזכאות לקבלת גמלת סיעוד.
ביקורת על מבחן תלות
ארגונים שונים טוענים כי מבחן התלות לא תמיד משקף באמת את מצבו של הקשיש, כתוצאה מכך קשישים רבים הזקוקים לסיוע נאלצים להשיג את הסיוע באופן פרטי. הבעייתיות היא כאשר אין ביכולתם של הקשישים לממן באופן פרטי סיוע זה.
טענת ארגונים אלו כי במקרים רבים מצבו האמיתי של הזקן אינו בא לידי ביטוי בזמן בדיקת ה-ADL הנערכת על ידי נציג ביטוח לאומי. קשישים רבים מתביישים במצבם בעת המבחן ועושים מאמץ ניכר על מנת לבצע את הפעולות או שאומרים כי הם מסוגלים לבצע פעולות מסויימות – בין אם הם לא מסוגלים לבצע אותן או שמחמת מצבם הקוגניטיבי (סובלים מדמנציה, אלצהיימר) תשובתם אינה נכונה.
אפשרות נוספת היא שקשישים הסובלים משטיון מסוגלים לבצע את פעולות רק אם הם מקבלים הנחיה מדוייקת ולבדם לא יהיו מסוגלים לבצע את הפעולה. ראוי לציין כי ביטוח לאומי טוען כי הבוחנים הודרכו כיצד להתייחס לקשישים הסובלים מבעיות קוגנטיביות והוכנסו סעיפים מיוחדים המתייחסים לנושא זה.
לאור טענות אלה, הוחלט על ידי משרד העבודה, הרווחה והבריאות לאפשר לקשישים לבחור לעבור את מבחן התלות על ידי אחות לבריאות הציבור או על ידי רופא גריאטרי מומחה. ההחלטה נכנס לתוקף בתחילת חודש מאי 2012 ונכון לרגע זה היא חלה על ישובים באזור ירושלים, פתח תקווה וטבריה.